נכתב ע"י אדם אלי.
יעקב 'יאנקה' אקהויז, שבמשך 17 שנים לבש את מדיה של הפועל תל אביב, החל מאמצע שנות השבעים ועד לתחילת שנות התשעים, הוא אחד הבלמים הגדולים ביותר שצמחו במועדון ואחד מסמליו הגדולים ביותר. כשלזכותו 454 הופעות באדום, יאנקה הוא גם השחקן בעל מספר ההופעות הרב ביותר במדי הקבוצה מאז ומעולם.
אקהויז, בוגר מחלקת הנוער האדומה, הועלה לראשונה לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב ע"י המאמן רחביה רוזנבוים בעונת 76'. תחילה הוצב בתפקידים שונים בהגנה לצדם של יעקב 'קיקו' רחמינוביץ' ודוד פרימו, וכשפרימו פרש ממשחק הוא הוריש לאקהויז את עמדת הבלם, בה העביר יאנקה את רוב שנותיו. אקהויז השתלב בקבוצה הבוגרת בתקופה שהייתה תקופת מעבר עבור המועדון, שלא הצליח באותן שנים להתמודד בצמרת, זאת למרות מספר רב של שמות גדולים ששיחקו בשורותיו, ולרוב לא הצליח להתרומם מעל לאפרוריות של מרכז הטבלה. באותה התקופה החל דור צעיר של שחקנים להשתלב בשורות הקבוצה הבוגרת, כשפרט לאקהויז עצמו מדובר על שחקנים כמו ג'ימי טורק, גבי לסרי, גיל לנדאו ואחרים, שהחלו את דרכם בקבוצה באותן שנים, ובהמשך היוו חלק מהשלד של הקבוצה המוצלחת של שנות השמונים.
יעקב אקהויז (מימין), ג'ימי טורק וגילי לנדאו במסעדה (צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל)
בשנת 1981 הגיע התואר הראשון בקריירה המפוארת של אקהויז, כשהוא לוקח חלק בזכייתה של הפועל תל אביב באליפות המדינה לראשונה מאז 1969, ועוזר לה לשבור בצורת בת 12 שנים. אקהויז היה אחד המצטיינים בשורות קו ההגנה המצוין שכלל פרט לאקהויז עצמו גם את לסרי, נמרוד דרייפוס ויוסי זאנה. בחלקים של אותה עונה גם תופקד אקהויז בתפקיד הקשר האחורי, כשהוא תורם לבניית ההתקפות של קבוצתו בהנעת כדור מסודרת מאחור. באותה שנה גם זומן לראשונה יאנקה לנבחרת ישראל וערך בה את הופעת הבכורה שלו, הופעה ראשונה מבין 29 הופעות סה"כ במדים הלאומיים.
יאנקה (משמאל) ומשה סיני במדים הלאומיים (צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל)
יאנקה היה שחקן מתמיד ומסור לאורך כל הקריירה, וכמעט ולא הייתה מחלה או פציעה שהייתה יכולה למנוע ממנו לעלות על הדשא ולקחת חלק במשחק. פייטר אמיתי, שלא היה יורד מהמגרש אם זה לא על אלונקה. הוא היה בעל אופי שקט וצנוע, ובשל כך היה אהוב ואהוד מאוד על רוב השחקנים ששיחקו לצידו לאורך השנים. למרות שהיה בלם קשוח, שלא היה עושה חיים קלים לאף חלוץ או שחקן יריב מולו התמודד, היה אקהויז גם שחקן הוגן מאוד, וזאת להבדיל מקצבים רבים שכיכבו בליגה באותן שנים, ועל כן זכה להערכה רבה גם מצידם של שחקני יריבות. לצד יכולותיו ההגנתיות המעולות, ידע אקהויז, כאמור, גם לעזור בניהול התקפות, כשהוא מניע את הכדור ומנהל את המשחק מאחור בעת הצורך.
אקהויז לא הרבה לכבוש לאורך הקריירה שלו בהפועל תל אביב, אבל ב-1983 היה זה דווקא הוא שהעלה את הפועל ליתרון של 1-0 בגמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. הגמר הסתיים בנצחון 3-2 להפועל, ובגביע מדינה ראשון לאקהויז, שיחד עם הפועל הפסיד בגמר הגביע בשנתיים שחלפו.
יעקב אקהויז (מימין) ואלי יאני. פייטר אמיתי (צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל)
ב-1986 זוכה אקהויז בתואר אליפות שני בקריירה שלו עם הפועל תל אביב, כשהקבוצה גוברת בפוטו פיניש על מכבי חיפה בקרב על התואר. אקהויז, שבאותה עונה נאלץ להחמיץ מספר משחקים בשל פציעה בתחילת העונה, לא דבר של מה בכך כאמור, חזר במהרה לכושר, והיה אחד מהשחקנים הבולטים והיציבים ביותר של הקבוצה באותה עונה. ב-1988 הוא זוכה עם הקבוצה בתואר אליפות שלישי ואחרון באותו עשור, ותואר קבוצתי אחרון עבור אקהויז כשחקן.
ב-1989 ירדה הפועל לליגה הארצית. אקהויז בחר להישאר בקבוצה על אף הירידה, וכעבור שנה חזר איתה אל מקומה הטבעי בליגה הלאומית. אקהויז המשיך לשחק עוד שנתיים במדי הקבוצה תחת המנג'ר משה סיני, עד עונת 1992, שהייתה עונתו האחרונה במדי השדים האדומים. אקהויז המשיך לשחק עוד תקופה קצרה בליגות נמוכות, עד שלבסוף תלה סופית את הנעליים ונפרד מעולם הכדורגל.
סיפורים על יעקב אקהויז (תודה לאופיר מ"פועלים באדום"):
אקהויז מכסח. 29.5.1987. גדי בלום, "העיר": "הפועל תל אביב, אלופה, הצליחה השבוע להינצל מירידה לליגה הארצית. ואיך הצליחה. יעקב אקהויז, הכי שקט, הכי הגון, מוצא את עצמו בגיל 30 נכנס לשחקן ברגליים. אחרי הניצחון בשבת על בית"ר נתניה, שהשאיר את הפועל תל אביב בליגה הלאומית, נראה יוסי תשובה הנתנייתי פוסע לעבר חדרי ההלבשה כשהוא גורר רגל ונאנק מכאבים. בעוד יתר שחקני הפועל מתחבקים כאילו זה עתה נודע להם שבשנה הבאה תעבור קבוצתם לשחק בליגה האנגלית, צעד יעקב אקהויז לעבר תשובה והושיט לו יד. 'למה עשית את זה?' ייבב תשובה והצביע על רגלו הפגועה. אקהויז השיב: 'מה שאתה עשית לי הרבה יותר גרוע. תאמין לי שלא קל לעצבן אותי.' במהלך אותו משחק התקדם אקהויז הבלם להתקפה, נעצר בסמוך לקו ה-16 של רחבת נתניה והמתין לכדור מורחק מההגנה. כשהכדור הגיע אליו, שמע לפתע מאחוריו: 'עזוב, עזוב.' 'הייתי בטוח שמדובר בשחקן של הפועל שמסתער קדימה ובאמת עזבתי. כשהסתובבתי לאחור נדהמתי לגלות את תשובה משתלט על הכדור. זאת פעולה מאוד לא הוגנת. אני לא שחקן מלוכלך, אבל אחר כך הוא כבר קיבל את ה'טאקל' שלו. הגיע לו.'"
קטע זה מראה על אקהויז על כך שהוא היה שחקן ששיחק Fair play משהו שחסר מאוד היום.
יעקב אקהויז ספג כרטיס צהוב. 15.12.1983, "חדשות הספורט": "יעקב אקהויז הוא, ללא ספק, תופעה בכדורגל הישראלי. עשר שנים לאומיות לא עשו דבר לצעיר המוצק, ושלא כדרכם של שחקני עורף טיפוסיים, הוא שומר על רמת הגינות לא אופיינית לכסחני הליגה הפרושים בעשרות במגרשי הליגה הבכירה… הגינותו הבולטת הצמידה אותו דרך קבע בפסגת דירוג ההגינות, אבל השבת, בחיפה, קרה משהו מוזר. יעקב אקהויז ספג כרטיס צהוב. במחשבה ראשונה אפשר היה להניח כי הליברו המצוין של הפועל תל אביב ראה בראשונה את הצבע הזה מול עיניו. אבל הוא מתוודה: 'נכון שרבים חושבים כי זהו הצהוב הראשון בקריירה שלי, אבל האמת היא שלפני שלוש או ארבע שנים, במשחק נגד מכמבי נתניה בבלומפילד, ספגתי כרטיס צהוב…'"
